דקלון להורדה

דקלון מוסיקה שירים להורדה ישירה חינם

הוא חושב שתעשיית המוסיקה נהרסה, ושהזמרים המזרחיים הצעירים שבלוניים. אבל דקלון , שמוציא אלבום חדש בעיקר של שירי קודש, לא מוותר וממשיך לעשות שמח באירועים. אז למה דודו אהרון מפריע לו באמצע ההופעה
באחד הצמתים בבני ברק, בדרך להופעה בשמחה משפחתית ברעננה, דקלון נעצר ליד נהג שעשה עבירת תנועה מינורית ומתחיל לגעור בו: "אם אתה רוצה Google לפנות שמאלה, למה אתה חוסם את הנתיב שפונה ימינה?". זמר אחר אולי היה מהסס. מי יודע איך זה ייראה במדורי הרכילות. אבל מה לדקלון ולמדורי רכילות. הבעיה היא שהנזיפה שלו מחזיקה מעמד בדיוק שתי שניות. יושבי המכונית הננזפת מזהים את הפרצוף שמתחת לקסקט וצוהלים: "דקלון!!!" ובעוד הנהג ממלמל "אתה צודק, זה באמת לא בסדר", במושב האחורי כבר מזמרים בעוז: "חנהל'ה התבלבלה, מה פתאום ברית מילה, והיא עודנה בתולה". דקלון מחייך. "נו, מחול לכם, מחול", הוא אומר ופונה ימינה לכיוון כביש גהה

20 דקות לאחר מכן הוא נכנס לבית כנסת ברעננה, שם יופיע עוד מעט ביום הולדת 60 של אשה עיוורת בשם אסתר בידני. בידו האחת הוא מחזיק מזוודה ובה דיסקים למכירה, ביד השנייה מיקסר בשביל הפלייבק. כשהוא עולה לקומה העליונה בבית הכנסת, שם מתקיים האירוע, בני משפחת בידני עדיין עורכים את השולחנות. יעבור עוד זמן מה עד שבעלת השמחה תגיע. דקלון לא מרוצה. "כמה פעמים אמרתי לך: תגיע למקום, תראה מה העניינים, ותקרא לי רק כשזה עומד להתחיל", הוא גוער בקלידן שלו. בינתיים הוא יכול ליהנות מהאהבה שמרעיפים עליו הנוכחים. הוא מתקבל בתשואות, אנשים ניגשים ולוחצים את ידו בחום ובחיוכים, ומארגנת האירוע, אחותה של בעלת השמחה, אומרת: "הערכים שחשובים למשפחות תימניות דתיות - אהבת ה', אהבת ישראל, אהבת הארץ - אין זמר שמבטא אותם בצורה יותר יפה מדקלון

לאחת מבנות המשפחה יש רעיון גרוע במיוחד: אולי דקלון ישיר "היום יומולדת" כשבעלת השמחה תיכנס לבית הכנסת. למרבה המזל, מארגנת האירוע מבטלת אותה מיד. "מה פתאום", היא אומרת ופונה אל הזמר: "אני מבקשת שכשאחותי תיכנס תשיר את 'ימלוך ה'". האשה השנייה, שמבינה את הטעות שלה, אומרת: "נכון, אתה לא יודע מה אתה עושה לאנשים כשאת שר את 'ימלוך'
והוא אכן שר את "ימלוך ה'" כשאסתר בידני נכנסת לחדר ומובלת לכיסא הכבוד שלה. "אסתר, את שומעת מי כאן? זה דקלון!" אומרת לה אחותה. זה רגע מעט מביך. דקלון לא טוב בסיטואציות האלה, וגם בעלת השמחה היא אשה ביישנית. אבל בתוך שתיים-שלוש דקות המבוכה מסתלקת, והקומה העליונה בבית הכנסת נהפכת להיכל צנוע של שירה תימנית במיטבה. דקלון נכנס לעניינים בקצב אטי אבל בטוח, הגברים רוקדים במעגל במרכז החדר, כמה נשים רוקדות בצד, אבל כשדקלון שר את "איילת חן" ואחר כך עובר לתימנית ושר שיר שנקרא "חוס עלי", האווירה מתלהטת, ההפרדה בין הגברים לנשים מתמסמסת ואין סייגים לשמחה
אחרי 15-20 דקות דקלון מפסיק לשיר. עוברים לאוכל. דקלון יושב בצד, אוכל מרק ומשוחח עם הגיס של בעלת השמחה. הם מדברים על זמרים תימנים ותיקים, כאלה שהיו מופיעים בשביל כוסית משקה ותו לא. "בשנות ה-70, בשכונה שלנו, לא היה בית שלא היתה בו קסטה של דקלון. לא היה בית", אומר הגיס. הוא פונה אל הזמר ואומר לו: "אתה הרגשת את זה?" דקלון לא מרים את המבט מהמרק וזורק ביובש אופייני: "לא ראיתי מזה גרוש".
גם מהדיסק החדש שלו, "ריח בוסתנים", דקלון לא יראה הרבה גרושים. "גם בימים עברו לא ראיתי הרבה כסף מתקליטים", הוא אומר. "הפרנסה באה תמיד מהופעות. אבל פעם היית מקבל משהו מתקליטים, היום שום דבר. קטסטרופה. אתה משקיע, משקיע ולא מקבל כסף. נגמר הסיפור. הענף נהרס
כיום, בגיל 66, דקלון מתפרנס אך ורק מהופעות באירועים משפחתיים, כמו זו בבית הכנסת ברעננה בשבוע בעבר, ומהופעות באירועים של ארגוני צדקה. הוא לא מופע במועדונים ולא פותח קופות באולמות. בדרך חזרה מרעננה, כשנשאל אם ירחיק גם לצפון ולדרום כדי להופיע באירועים משפחתיים, ענה: "איזו שאלה. בוודאי. צפת, טבריה, קריית שמונה. זאת העבודה שלי. אני לא עובד ביום
אלבומיו של דקלון מהעשור האחרון כללו רק שירי קודש. "התחזקתי קצת בתשובה והחלטתי שאני שר לכבודו, מה שנקרא. רק שירי קודש", הוא מסביר. "כתוב בגמרא: 'כבד את ה' מהונך. וחז"ל טוענים: כבד את ה' מגרונך. מי שה' חנן אותו בקול טוב, ההון שלו זה הקול. כבד את ה' מגרונך. ברוך השם הולך טוב. יש ביקוש עצום לחומר הזה. רוב הזמרים ששרים שירי קודש הם אשכנזים. לתימנים יש את ציון גולן, אבל הוא שר רק תימנית. אני שר לכל העדות: לתימנים, לעיראקים, למרוקאים. הציבור צמא לזה
הדיסק החדש, "ריח בוסתנים", מסמן תפנית קלה. מובן שדקלון לא חוזר לשיר מה שהוא מכנה "שירי עגבים". "מה זה שירי עגבים? את אוהבת אותי, אני אוהב אותך. את החיים שלי. בלבלי אותו. מה, אין נושאים אחרים? זה לא אמיתי, זה הכל חארטה. וחבל, כי הזמרים טובים. כולם מסלסלים חבל על הזמן. אבל החומר שהם שרים, כולם דשים את אותו נושא. נכון שזה נושא שלא נגמר אף פעם, ובכל זאת".
"שירי עגבים" זה לא רק התוצרת האחרונה של הפופ הים תיכוני, אלא גם כמה מהשירים הגדולים של המוסיקה המזרחית. "קח שיר כמו 'רעיה'", אומר דקלון. "'ובלילה תהיי לי מאהבת'. תגיד לאדם דתי 'מאהבת'? הוא לא רוצה לשמוע את זה. אז מזה אני נמנע
אבל הדיסק החדש, אף שאינו כולל שירי עגבים, הוא לא על טהרת שירי הקודש. יש בו גם "חומר יותר כללי", אומר דקלון. הדיסק נרקם אחרי שמאיר ראובני מחברת התקליטים האחים ראובני, שבה דקלון התחיל את דרכו עם להקת "צלילי הכרם", פנה אל הזמר והציע לו להקליט אלבום. "הוא השמיע לי חומרים של זמר שהיה אמור להוציא אצלו דיסק אבל לא הוציא. המוסיקה מצאה חן בעיני", אומר דקלון, "אבל המלים דיברו על מה שבינו לבינה. אמרתי שאני לא רוצה את המלים האלה, אז הוא ביקש שיכתבו מלים חדשות על אותה מוסיקה, ואת הטקסטים האלה אני שר
ב"ריח בוסתנים", כפי שאפשר לנחש משמו, יש שירי געגוע לארץ ישראל הישנה. "שירים שגורמים לבן אדם לנדוד עם המחשבות שלו לעבר, אל תל אביב היפה", אומר דקלון. "תחשוב על המלה הזאת, בוסתנים. פעם היית נכנס לבית ורואה דשא, היום אתה רואה אספלט ומכוניות חונות. זה צורם. אני חושב על התקופה שבה גדלתי ונדמה לי כאילו זה גלגול עבר שלי, מרוב שההבדלים כל כך גדולים. מדברים אתי על אינטרנט. אני שייך לתקופת הפרימוס. באמת. אני זוכר את אלטלנה. הייתי בן ארבע. אני זוכר שרצנו מהכרם וראינו אותה בוערת. אני זוכר שחיברו אותנו לחשמל. לפני זה היינו שמים עששית. עולם אחר, בקיצור
אלטלנה, עששית, אבל גם אלביס. בעיקר אלביס. דקלון הוא מעריץ נלהב. בראיון אתו הוא נשמע לפעמים כמו זמר שראה הכל וכבר לא יכול להתלהב משום דבר, גם לא מאלבום חדש שלו. אבל במכונית שלו, אחרי הראיון, כשהוא משמיע שירים של אלביס, הוא חוזר להיות נער. "לשיר הזה קוראים "a fool such as I', 'שוטה שכמותי'", הוא מתרגם כמו שתירגמו פעם. "אח, אם היה לי דולר על כל פעם ששמעתי את השיר הזה, הייתי מיליונר. תקשיב איך הגיטרה נכנסת כאן, תשמע איך הכינורות מתעופפים מאחורה
הוא נכנס לשוונג ואי אפשר לעצור אותו. "לאלביס היו שלוש תקופות", הוא מרצה. "תקופה ראשונה: 1954-1957, זאת התקופה של הקול המחוספס. אני לא אוהב אותה. תקופה שנייה: 1957-1961, אלה היו השנים הכי יפות שלו. קול צלול, נפלא. אני זוכר שב-1961 יצא התקליט 'elvis is back". הייתי בן 17. אחי בא מהצבא וביקשתי ממנו הלוואה כדי לקנות את התקליט. הוא נתן לי 21 לירות, הלכתי לחנות באלנבי, ובדרך הביתה חיבקתי את התקליט כאילו, להבדיל, אני מחזיק ספר תורה. היינו ישנים שמונה אחים בחדר ובלילה, בזמן שכולם ישנו, הייתי יוצא למרפסת, מפעיל את הפטיפון בשקט ובוכה". למרות הלחלוחית, הוא נזכר שהוא באמצע הרצאה על האבולוציה של אלביס וממשיך: "התקופה השלישית היא אחרי הקאמבק ב-1968, שוב היה לו קול מחוספס שאני פחות אוהב
דקלון משמיע שיר נוסף של המלך, ,"If I were you" ואחר כך משמיע את הגרסה שלו לשיר הזה. דקלון לא תירגם את השיר של אלביס. הוא כתב טקסט נפרד, שנקרא "כל עוד הנר דולק אפשר לתקן". "מסופר על צדיק אחד שעבר בכפר של יהודים באירופה וראה מבעד לחלון סנדלר יושב ועובד ליד הנר", מסביר דקלון את הרקע לכתיבת השיר. 'אמר לו: 'יהודי, כבר מאוחר', והסנדלר אמר: 'כל עוד הנר דולק אפשר לתקן'. הוא התכוון לפשט של הדבר
ומה הדרש
"'כתוב 'נר ה' נשמת אדם'. הנשמה של האדם זה נר. כל עוד הנר דולק, כל עוד הנשמה חיה ודולקת בך, אתה יכול לתקן את המעשים שלך